1למה נסמכה. הכי מקשה רש"י למה נסמכה פרשת מרגלים לבד לפרשת מרים דהיה, לו לסמוך ג"כ לפרשת קרח ולפרשת מרים, והיה לו להקדים מחלוקת קרח ואח"כ מרים ואח"כ מרגלים שהרי מחלוקתו של קרח בחצרות היה אבל עניין מרגלים בפארן היה. ומתרץ לפי שלקתה כו' ומ"ה כתב הפרשיות שלא על הסדר כדי לדרוש זה, ואם היה כותבן על הסדר אע"פ שהיה מקדים מרגלים למרים לא היה יכול לדרוש זה, דלמא כסדר הם נכתבים. הרא"ם. נח"י כבר כתבתי כ"פ שאין הרב כותב טעם להסמיכה אא"כ יש בכתוב איזה יתור או שנוי לשון וכיוצא בזה שהכתוב מקפיד על הסמיכה, אף בכאן מה שכתב וישלח אותם משה ממדבר פארן הוא מיותר, דהא לעיל מזה כתיב ויחנו במדבר פארן ופשיטא דמשם נשתלחו, אלא ודאי שהכתוב הודיע לנו מקום השליחות ל"ל שאעפ"י שמחצרות נסעו ובאו למדבר פארן וה"ל לקחת מוסר ואפ"ה חטאו, ולא כפי' הרא"ם:2לדעתך. דק"ל והלא גלוי וידוע לפני השם שעתידים לחטוא ע"י שליחות זה, א"כ למה צוה להם הש"י שישלחו מרגלים לפניהם שעל ידם יבא פורענות להם שלא יבואו לא"י כי ימותו במדבר, וע"ז פי' אני איני מצוה לך. והרא"ם פי' ממלת שלח קדריש ולא ממלת לך, דכיון דכתיב ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו וגו', ובודאי נמלך משה בהקב"ה ובאתה התשובה שלח, ובהכרח הוא נתינת רשות ולא צווי כיון שהוא תשובת שאלה מורה הוא על נתינת רשות ולא ציווי, ומלת לך צ"ל או דרך הלשון כן הוא, כמו הגשם חלף הלך לו, או לדרוש כשראה הקב"ה את המרגלים שעתידין לחטא קרא אותן לשמו של משה, שלח לך וגו', וכשראה הקב"ה הזקנים שמעשיהם כשרים קרא אותן לשמו, שנא' אספה לי שבעים איש. רא"ם:3ומשה נמלך. ג"א הקשה הרמב"ן לפי פי' רש"י שמשה נמלך בשכינה אם ישלח מרגלים א"כ הוא ג"כ חטא שהרי הקב"ה אמר שהארץ הוא טובה מאוד, ועוד שמצאנו בפי' בכתוב בפ' דברים וייטב בעיני הדבר א"כ למה היה יפה בעיניו. ונראה לפרש שודאי ישראל בקשו לשלוח מרגלים שאמרו לתור לנו את הדרך ואת הערים אשר נבא בהנה, כלומר כי מי שאינו מכיר הדרכים דרכו לשלוח מרגלים והוא דבר נכון וזרוז מצוה, שמשה שלח לרגל את יעזר ויהושע שלח שני אנשים ליריחו לפיכך אמר וייטב בעיני, אבל הש"י היודע מחשבות אדם הבין רוע כוונתם וא"ל אם תרצה שלח אני אמרתי להם כו' ואם בעל נפש אתה תעיין שם ותמצא מרגוע לנפשך במה שמאריך בענין זה:4מקום לטעות. וכדאמרינן הבא ליטמא פותחין לו. נח"י אין הפי' שישראל יטעו בכוונת דברי המרגלים אלא שהמרגלים יטעו, והיינו ארץ אוכלת יושבי' שטעו המרגלים וכמו שפי' הרב שם: